חרדה
מהי חרדה?
בעוד שבמצב של פחד, האדם מזהה גירוי מסוכן ומגיב אליו בצורה רלוונטית, חרדה אינה מצביעה על טריגר מציאותי ברור. במצב של חרדה, קיימות תחושות של אי-שקט, מתח ודאגה שאינן קשורות לסכנה מוגדרת ומיידית. תחת זאת אנו דואגים מפני סכנה מעורפלת ועתידית שאין ביכולתנו לפעול בצורה מעשית כדי להתמודד עמה, להקטין אותה או להתרחק ממנה. החרדה מצויה בתוך הנפש ואינה מתייחסת לטריגר מציאותי. לכן, לא ניתן לברוח ממנה. ההתמודדות עם חרדה היא התמודדות נפשית.
חרדה כללית מאופיינת בדאגה כרונית ומופרזת לגבי כמה ארועים או פעילויות. החרדה אינה מעוגנת באובייקט או במצב מסויים, ולפיכך מתוארת כ"חרדה צפה". הקריטריונים לאבחנתה קובעים כי במשך שישה חודשים לפחות צריכים להיות יותר ימים של דאגה מימים ללא דאגה, וכי הדאגה קשה מאד לשליטה.
כמו כן הדאגה המופרזת צריכה להיות מלווה לפחות בשלשה מתוך ששת התסמינים הבאים:
1. חוסר מנוחה, או תחושה של פקיעת עצבים או המצאות על סף "התפוצצות",
2. תחושה של התעייפות בקלות,
3. קושי להתרכז או תחושה שהמח נאטם,
4. רגזנות,
5. מתח שרירים,
6. הפרעות שינה.
התמונה הכללית של הלוקים בהפרעת חרדה כללית היא של חיים במצב קבוע יחסית של מתח, דאגה ואי נוחות לא מוגדרת. תחושות האיום והחרדה הן בלתי נמנעות לכאורה ואין התנהגות נמנעת שתשכך אותן. מדובר במצב רוח המכוון כלפי העתיד, שבו אדם מנסה להיות תמיד מוכן להתמודד עם ארועים שליליים העומדים להתרחש. מצב רוח זה מתאפיין ברמה גבוהה של רגש שלילי, עוררות יתר כרונית ותחושת חוסר שליטה. סימפטומים נוספים עשויים להיות קושי בריכוז ובקבלת החלטות, פחד לשגות, פעילות נמנעת לא מובהקת (כגון דחיות ובדיקות חזרתיות), דריכות ניכרת לאותות איום אפשריים, תנועות מאומצות ומתוחות ותגובת-יתר לגירויים פתאומיים ובלתי צפויים, מתח שרירים גבוה.
חרדה עלולה להיות גורם מגביל וחוסם בחיינו. במקום שנהיה פנויים רגשית להשקיע במשימות חיינו, אנו עסוקים במחשבות שליליות חוזרות ונשנות. מחשבות אלו עוסקות בתסריטים שליליים עמומים שעוסקים בעתיד. התסריטים מעוררים בנו תחושת קטנות וחוסר אונים. כתוצאה מכך איננו פנויים רגשית להשקיע אנרגיה בעבודה, בזוגיות, בהורות, במשפחה ובפנאי. כך פוגעת החרדה בכוחותינו ומערערת אותנו.
ביטויים ספציפיים של חרדה מוכרים בתופעות כמו למשל חרדת בחינות, חרדת ביצוע (לדוגמה בתחרויות ספורטיביות או בקריירה), פוביות (נטייה להימנע ממקומות סגורים, מטיסות, וכן הלאה), תפקוד כפייתי (התמודדות עם חרדה באמצעות טקסים חוזרים ונשנים שמנסים לגרש החרדה בדרכים עקיפות, נוקשות ובלתי יעילות), חרדה חברתית, חרדת קהל או חרדה שנוצרה בעקבות טראומה (PTSD).
לעיתים אנשים חווים "התקפי חרדה", שמתאפיינים בתגובות גופניות. התקפי חרדה עלולים להחוות כמו התקף לב, עם תסמינים כגון כאב בחזה, דופק מואץ והזעה. לאחר שלילתם של גורמים רפואיים לאירוע, לעיתים נכון לפנות לפסיכיאטר לבדיקת התאמת טיפול תרופתי להתקפי החרדה, זאת באמצעות תרופות מווסתות חרדה ובמקרה הצורך גם תרופות שפועלות לשיכוך נקודתי שלה.
טיפול בחרדה
הטיפול הנפשי בחרדה מותאם לסיבה שהניעה את המטופל לפנות לטיפול, להתרשמות המטפל מאישיות המטופל ומצרכיו הרגשיים, ולשיטות הטיפוליות בהן בקיא המטפל. בטיפול נפשי ראוי, המטפל שולט בתפיסות טיפוליות שונות ומתאים את הרפרטואר המקצועי שלו לצרכיו של המטופל.
תאוריות פסיכולוגיות שונות נתנו הסברים שונים להיווצרותה של החרדה. בפסיכותרפיה מנסים לזהות בתוך הקשר הטיפולי את תחושותיו ועמדותיו של המטופל כלפי עצמו וכלפי האחרים, ולאפשר לו בהדרגה לבסס ביטחון בעצמו ובסובבים כדי שיוכל להרגיש עצמו כאדם בעל יכולות ואפשרויות לפעול בעולם.
באמצעות פסיכודרמה ניתן להבין את המקור לחרדה, ודרך התבוננות ועיבוד חוויות אלה, כמו גם מציאת כלים להתמודדות מולן, ניתן למתן את השפעתה על החיים ואף להתגבר עליה. הפסיכודרמה אף מאפשרת להתמודד עם מצבים מעוררי חרדה בצורה מוחשית אך מוגנת, המסייעת למטופל להתמודד עם מצבים אלה גם בחיי היום יום.
הטיפול בפסיכודרמה יכול להשתמש גם בגישות קוגניטיביות – התנהגותיות (CBT). גישות אלה רואות בחרדה תגובה נרכשת, אשר מתבטאת בדפוסי חשיבה והתנהגות בלתי יעילים. דפוסים אלו מעצימים את השפעתם של אירועים פעוטים, שנתפסים כמסוכנים והרסניים הרבה מעבר להשפעתם האמיתית. תבניות חשיבה אחרות הן תבניות של כישלון ותסכול, שמעצימות כל קושי ורואות בו הוכחה להיעדר הסיכוי להצליח אי פעם. הטיפול בחרדה בגישות אילו משתמש בכלים מבוססי מחקר שבאים להקנות למטופל הרגלי חשיבה והתנהגות יעילים יותר. למשל, להתמקד ב"כאן ובעכשיו" ולא בסכנות עתידיות מעורפלות, להימנע מהכללות יתר ומפרשנות שגויה (כגון : ״מישהו לא אמר לי שלום אז הוא בטח שונא אותי״).
