בטיפול הנער יוצר קשר בין אישי משמעותי ומיטיב עם המטפלת. בתוך סביבה בטוחה ומכילה זו, הרואה את הנער ונותנת לו חוויה של אמפתיה והבנה, הוא מתנסה באינטראקציה בין אישית ויכול לקבל שיקוף להתנהגויותיו, לפתח אמפתיה, גמישות והבנה טובה יותר של הזולת ושל הסיטואציה הבין אישית.

דרך הטיפול והעבודה עם ההורים ניתן לנסות ולזהות את המקור לקשיים החברתיים – היחסים במשפחה, הסביבה החברתית, קשיים אורגניים, ועוד. הנער יכול לעבד את קשייו הן דרך שיחה מילולית, הן דרך פסיכודרמה והן באמצעות עבודה השלכתית ומורחקת יותר, כגון דרך משחק, דרמה או אמנות.

 

בכלים של פסיכודרמה ניתן לבחון סיטואציות חברתיות בהן הנער מתקשה ולהבין מה הקושי וכיצד ניתן למצוא דרכים לפתרונו. למשל, דרך חילוף תפקידים המתבצע בפסיכודרמה הנער יוכל להכנס לנעליו של הצד השני, ולהבין טוב יותר את נקודת המבט והרגשות של הזולת. כך מתפתחת אמפתיה. כמו כן האפשרות לצאת מתוך הסיטואציה ולהתבונן בה מהצד מפתחת הבנה טובה יותר  של היחסים החברתיים והדינאמיקה של הקשר, הנער מבין כיצד כל אחד משפיע על זולתו.  התבוננות זו עשויה לפתח מודעות רבה יותר של הנער לנקודות הרגישות שלו.

 

במידה וחלק מהמקור לבעיה נובע מהיחסים במשפחה ניתן לעבוד גם עם ההורים על הקשיים (למשל – נער המרגיש דחוי או מקופח בבית פעמים רבות יעביר תחושות אלה אל החברה ויהפוך לנער הסובל מדחיה). כאשר הדבר נדרש, ניתן ליצור קשר גם עם הדמויות המשמעותיות במסגרת הלימודית (כגון היועצת או המחנכת) על מנת ליצור רגישות רבה יותר של המסגרת כלפי הנער וקשייו, ופעילויות מגבשות שיתרמו למקומו בחברה.

​

אמחיש את הדברים באמצעות דוגמא מהקליניקה:

 

מיטל, בת 14.5, הגיעה לטיפול בשל קשיים חברתיים ויחסים מעורערים עם הוריה. היא מתקשה ליצור ולשמר קשרים עם חברות, מרגישה שמתנכלים לה, שמרכלים עליה, וחשה בודדה ולא שייכת.

באחת הפגישות היא מספרת בסערת רגשות על סיטואציה שארעה באותו היום בבית הספר. לדבריה בהפסקה אמרה משהו לחברה מהכיתה, והחברה הגיבה בתוקפנות והעליבה אותה. לאחר שנתתי מקום רב לרגשותיה, שאלתי אותה אם היא רוצה שננסה להבין יותר לעומק דרך כלים של פסיכודרמה מה קרה שם, והיא רצתה.

מיטל החליפה תפקידים עם חברתה לכיתה מעין. ראיינתי אותה בתור מעין, והיא סיפרה על יחסיה עם מיטל, וכיצד היא מרגישה לגביה.   

לאחר מכן היא הציגה דרך חילופי תפקידים את המקרה שארע, כאשר דרך שאלותיי המכוונות אמרה גם מה אמרה למעיין לפני שזו הגיבה אליה בתוקפנות. תוך כדי העבודה מיטל הבינה כי דבריה למעין יכלו להתפרש כפוגעניים, ובשל כך מעין הגיבה אליה כפי שהגיבה. כאשר שאלתי מדוע לדעתה התבטאה כך, האם זוהי צורת תקשורת שהיא מכירה ממקום אחר, סיפרה כי כך מתבצעת התקשורת בינה לבין הוריה, עם בקורתיות וציניות. עברנו להציג סצנה שארעה מול אמה יומיים קודם לכן, ודרכה מיטל הבינה כמה נפגעה מהתיחסותה של אמה כלפיה.

​

מיטל הבינה כי ביחסיה החברתיים היא משחזרת דפוסי תקשורת מהבית, ומשליכה את עלבונה על חברותיה מבלי להיות מודעת לכך, ואז נפגעת מתגובתן כלפיה.

ככל שהטיפול נמשך ומיטל נהיתה מודעת יותר לדפוס זה, וככל שעבדתי גם עם הוריה על הפחתת הביקורתיות כלפיה ועל מתן הרבה חום והתפעלות ממנה, היא הצליחה להפחית את תוקפנותה הלא מודעת כלפי חברותיה לכיתה, והחלה לרכוש לעצמה חברות אמיתיות. גם היחסים בינה לבין הוריה השתפרו מאד.