קשיים חברתיים
לבני אדם קיים צורך טבעי ואנושי בחברה. כאשר אנו מצויים באינטראקציות חברתיות מיטיבות הדבר תורם רבות לתחושת השייכות שלנו, לערכנו העצמי, לחיות שלנו ולחווית המשמעות והשמחה. לפיכך, ילד החווה קשיים חברתיים חווה קושי רגשי משמעותי ביותר הגורם לו לכאב ולסבל. ילדים נמצאים שעות רבות ביום במסגרות חברתיות כאלה ואחרות, וכאשר הילד חווה דחייה מצד ילדים אחרים, חרם, בידוד חברתי או עימותים רבים ואף התעללות, הרי שחלק משמעותי מהיום שלו הופך לסבל ממושך, הממשיך ללוותו גם בבית ולכל אורך היום. להורים קשה לסייע לילדם מאחר ועם כל הרצון הטוב, העצות והשיחות, הם אינם נמצאים שם בזמן אמת, בדרך כלל, והילד נאלץ להתמודד לבד עם הסיטואציות החברתיות הקשות. לא פעם הילד הסובל מנסה להימנע מהסבל ומסתגר בבית.
אביא דוגמא מהקליניקה להמחשה:
עדי, בת 10.5, ילדה מאד אינטליגנטית ומוכשרת, מתמודדת עם קשיים בתחום החברתי. חברתה הטובה נטשה אותה לטובת חברה אחרת, ועדי אינה מוצאת את עצמה מבחינה חברתית ואינה מצליחה ליצור חברות משמעותית עם בנות אחרות. היא מרגישה בצד, לא רצויה, בודדה, לעיתים דחויה, "האופציה האחרונה" של הבנות בכיתתה. מבחינתה לאחר שחברתה עזבה אותה אין אף ילדה אחרת בכיתה שהיא רוצה להיות חברה טובה שלה. היא מתוסכלת מהמצב, שגורם לירידה בערכה העצמי, ולתחושת חסך בקשר משמעותי.
הטיפול מתרחש בעיקר דרך שיחה, כאשר עדי מספרת לי על חברותיה ועל עניינים שקרו ביניהן, ועל רגשותיה עקב כך. אני נותנת מקום רב לרגשותיה של עדי, אך גם משקפת בעדינות מקומות שבהם יתכן שהיא זו שגרמה להתרחקות ממנה, מבלי להיות מודעת לכך, ועדי מצליחה להבין ולהפנים זאת. במקביל, דרך עבודתנו, והסתכלותי האמפתית עליה, עדי מגלה בעצמה צדדים וכוחות שלא היתה מודעת להם. אני אומרת לה שאני חושבת שיש הרבה ילדים שהיו מאד רוצים להיות חברים של ילדה כזו. היא מתחילה להרגיש בעלת ערך, מישהי שיש לה מה להציע לחברות. אט אט היא מתחילה לגלות בנות בכיתה שראויות להיות חברות שלה, שהיא רוצה בחברתן והן רוצות בחברתה. בד בבד עדי נהיית מודעת להתנהגות שלה שעשויה להרחיק חברות ומצליחה לשנותה. היא מתחילה להרגיש רצויה, משמעותית, מישהי שמרגישים בחסרונה כאשר היא חולה ומתגעגעים אליה. עדי כבר לא מרגישה בודדה, לא שייכת ודחויה. היא חשה מועצמת ומודעת לכוחותיה.
כיצד ניתן להתמודד עם קשים חברתיים באמצעות טיפול רגשי?
בטיפול הילד יוצר קשר בין אישי משמעותי ומיטיב עם המטפל. בתוך סביבה בטוחה ומכילה זו, הרואה את הילד ונותנת לו חוויה של אמפתיה והבנה, הילד מתנסה באינטראקציה בין אישית ויכול לקבל שיקוף להתנהגויותיו, לפתח אמפתיה, גמישות והבנה טובה יותר של הזולת ושל הסיטואציה הבין אישית.
דרך הטיפול והעבודה עם ההורים ניתן לנסות ולזהות את המקור לקשיים החברתיים – הבית, הסביבה החברתית, קשיים אורגניים שהילד נולד עימם, וכדומה. הילד יכול לעבד את קשייו הן דרך שיחה מילולית, הן דרך פסיכודרמה והן באמצעות עבודה השלכתית ומורחקת יותר, כגון דרך משחק, דרמה או אמנות. במידה וחלק מהמקור לבעיה נובע מהיחסים במשפחה, ניתן לעבוד גם עם ההורים על הקשיים (למשל – ילד המרגיש דחוי או מקופח בבית פעמים רבות יעביר תחושות אלה אל החברה ויהפוך לילד הסובל מדחיה חברתית). כאשר הדבר נדרש, ניתן ליצור קשר גם עם הדמויות המשמעותיות במסגרת הלימודית (כגון היועצת, המחנכת או הגננת) על מנת ליצור רגישות רבה יותר של המסגרת כלפי הילד וקשייו, ופעילויות מגבשות שיתרמו למקומו בחברה.
באמצעות הטיפול הילד הסובל מחזק את בטחונו וערכו העצמי, מרגיש מוכל ואהוב ובעל ערך, נעשה מודע יותר להתנהגויות שלו שעשויות להרחיק חברים, מקבל הכלה והבנה גם מהוריו, ושינוי בבית אם הוא נדרש, ומצליח ליצור קשרים משמעותיים עם בלי גילו. תחושות הדחיה והקיפוח מפנות את מקומן לתחושות של ערך עצמי, לאינטראקציות חברתיות טובות ולתחושת שייכות ושמחה.
