העלאת ערך עצמי נמוך
ערך עצמי נמוך הוא אחד מגורמי המצוקה המשמעותיים של אדם, הן בילדות, הן בנערות והן בבגרות. כאשר ילד, נער או אדם בוגר חשים את עצמם נחותים, לא "שווים" מספיק, לא טובים מספיק, לא יפים מספיק, לא חכמים מספיק ובעיקר - לא מקבלים את עצמם כפי שהם– הדבר גורם לסבל נפשי רב. לעיתים האדם נהיה ביישן, מסתגר ועצור בשל כך, ולעיתים בדיוק להיפך – מתוך נסיון לפצות על תחושתו הפנימית הוא נחווה כלפי חוץ כאדם רברבן ויהיר, מתוך נסיון להוכיח לעולם ולעצמו כי הוא טוב מכפי שהוא מרגיש את עצמו.
תחושת הערך העצמי אינה נובעת רק מהצלחות או כשלונות "אובייקטיביים", כגון הצלחה בלימודים, הצלחה בקריירה וכדומה. הבסיס לתחושת הערך העצמי טמון בינקות, בילדות המוקדמת ובילדות המאוחרת. מה שקיבל התינוק והילד מהוריו, ממבטם המתפעל בו, מחיזוקיהם ומקבלתם אותו כפי שהוא מבלי לנסות לעשותו למי שאינו, בונה את חווית הקיום שלו ואת ערכו העצמי. לחילופין, תינוק וילד אשר גודל על ידי הורים מאד ביקורתיים, הורים שהתאכזבו ממנו וציפו לילד אחר, אם דכאונית אשר לא הצליחה להתפעל מהילד שלה ולהראות לו את אהבתה, או ילד שחווה נטישה של הוריו – עלול לגדול בתחושה שאינו טוב ושווה מספיק.
כמובן שגם התיחסות הסביבה משפיעה על הילד. למשל, ילד אשר חווה קשיים בלימודים מכל מיני סיבות (הפרעת קשב וריכוז, דיסלקציה, קשיי למידה וכדומה), ומקבל יחס בקורתי ומשפיל ממוריו, עלול להפנים זאת, ולגדול בתחושה שהוא לא טוב מספיק, לא מסוגל, ושלעולם לא יוכל להצליח. הוא אינו מאמין בכוחותיו ואינו מודע להם. לעומת זאת ילד הנמצא בסביבה לימודית והורית אמפתית, הקשובה לצרכיו, מבינה את קשייו ונותנת לו את מלא התמיכה שהוא זקוק לה, ומאמינה ביכולותיו, יגדל בהרגשה שהוא מסוגל להגיע להישגים למרות קשייו, ושהוא יכול להם.
ההשלכות של תחושת ערך עצמי נמוך עלולות להיות קשות ועשויות לכלול:
-קשיים חברתיים
-דחיה חברתית
-ריצוי מופרז של הסביבה
-נטיה לביטול עצמי ולביטול הצרכים והרצונות בפני אלה של אחרים
-ביישנות
-הסתגרות, התבודדות והימנעות מקשרים חברתיים
-קושי לקבל החלטות וספקות וחרטה גם לאחר שהתקבלה החלטה
-קושי להרשים בראיונות עבודה ולהתקבל למקומות עבודה
-הישגים נמוכים בעבודה, בלימודים ובתחומים נוספים, הישגים שאינם תואמים את היכולות האמיתיות.
- חוסר סיפוק מכל תוצר
-תחושת חוסר מימוש עצמי
-חוסר קבלה עצמית.
-עיסוק מתמיד במה שהסביבה חושבת עליי ואיך תופסים אותי
-בקורת עצמית ושיפוטיות.
-התנהגות רברבנית שבאה לחפות על חוסר הביטחון
-קושי עם דימוי הגוף (תחושה שמכוער/שמן/רזה מדי וכיוצ"ב)
-הפרעות אכילה
-חוויה נפשית כוללת של דכדוך וחוסר סיפוק, עד כדי דכאון
כיצד מסייע הטיפול להעלאת הערך העצמי?
בטיפול מיטיב, המטופל – בכל גיל שהוא - מקבל נראות לכולו – ליכולותיו וכוחותיו, לתכונותיו היפות ולטוב שבו. זאת, יחד עם אמפתיה, הבנה, קבלה ונראות גם למקומות הקשים שהוא חווה. הוא מתחיל להפנים את הסתכלותה של המטפלת עליו ולהשיל מעליו את הבקורת והשיפוטיות שספג מסביבתו, או את חוסר ההערכה למי שהוא, ואת הבקורת העצמית שנבעה מכך. הדבר גורם להתחזקותו, וליכולת לתפקד ולפעול בעולם באופן טוב הרבה יותר, מתוך אמונה בעצמו ותחושת ערך. כל תחומי החיים מושפעים מהתחזקות זו – התחום הזוגי, החברתי, הלימודי, ההורי, הקריירה וחווייתו הפנימית של האדם.
אביא דוגמא מהטיפול בקליניקה:
אורן, צעיר באמצע שנות השלושים לחייו, הגיע לטיפול בשל תחושת חוסר מימוש עצמי, חוסר אמונה ביכולותיו וקושי לממש את עצמו מקצועית. הוא היה יוצר, אך התקשה לימור והרגיש כי מחד הוא מאד רוצה להציג את יצירותיו לאור ולקבל נראות לכשרונו, ומאידך הוא חושש מאד מתגובת הסביבה, מבקורת ומשיפוט. בשל כך מעיין היצירה שלו חסום רב הזמן וגם אם הוא נפתח לפרקים, אורן לא מרוצה מיצירתו ומתקשה לחשוף אותה. בנוסף הוא בקשר זוגי שבו הוא מרגיש פחות מוצלח מבת הזוג שלו, והדבר גורם לו להרגיש רגשי נחיתות מולה, מה שמשפיע לרעה על יחסיהם וגורם הן לו והן לה להטיל ספק ביכולתם להישאר ביחד.
בטיפול, ככל שנוצר אמון בינינו, אורן הרשה לעצמו לחשוף עוד ועוד מעצמו, הבנו יחד את המקורות לחוסר הבטחון שלו (בעיקר האופן שבו גול בבית הוריו, כבן זקונים שלהוריו כבר לא היו הרבה כוחות לגדלו, ושלא נתנו לו את תשומת לב ואת הנראות וההתפעלות שלה היה זקוק כדי לפתח דימוי עצמי חזק ובריא. זאת חד עם תחשות חוסר מימוש עצמי של אמו, שבעצמה לא העריכה את עצמה ואת יכולותיה.
אורן הביא את עצמו לחדר בכנות ובהתמסרות, והרגיש את התפעלותי והתרגשותי ממנו, מיכולותיו הרגשיות, מרגישותו וטוב ליבו וגם מכשרונותיו הרבים. הוא הח להפנים את הסתכלותי החיובית עליו ולראות בעצמו כוחות חיוביים בתוכו. נתנו מקום באופן פסיכודרמטי הן לקולות הבקורתיים שבתוכו כלפי עצמו, והן לקולות האחרים שבו, אלה שמאמינים בו ורואים את כוחותיו, ויצרנו דיאלוג ביניהם. כך, הקולות המבקרים לא נשארו בפני עצמם וחדלו להיות הדומיננטיים ביותר, מאחר ונתנו מקום גם לקולות המחזקים. בד בבד, בחיים שמחוץ לטיפול, אורן החל ליצור יותר ואף להיות מרוצה מיצירותיו. בשלב מסוים העז להראותן לעוד אנשים, קיבל תגובות חיוביות ומחזקות, וחשף אותן לקהל הרחב, אשר קיבל את יצירתו בחום. גם אל מול בקורות פחות חיוביות, אורן לא קרס, והצליח להתמודד עמן, להביא את רגשותיו לטיפול ולהתחזק. במקביל, אורן החל לחוש את עצמו בר ערך יותר גם בתוך הקשר הזוגי שלו, היחסים בין בני הזוג הפכו מאוזנים יותר והשתפרו מאד. ככל שאורן העריך וקיבל את עצמו יותר, כך גם בת הזוג שלו החלה לחוות אותו באופן אחר, להעריכו יותר ולהיות יותר שלמה עם הקשר. בשלב מסוים הוא הרגיש מספיק בטוח באהבתו אליה ובאהבתה אליו והציע לה נישואין, היא הסכימה והשניים נישאו.
חוויתו של אורן את עצמו ואת חייו השתנתה מאד. מחווית חיים חסרה וריקה, שבה הוא אינו מקבל את עצמו כפי שהוא, אינו מעריך את עצמו, אינו מכיר בחוזקותיו ומרגיש בעמדת מחיתות תמידית, החל להאמין בעצמו, לאהבוא ת עצמו, על כל חלקיו, ולהרגיש בעל ערך בעולם. הדבר השפיע לטובה על כל התחומים בחייו, ובעיקר- על חווית העצמי שלו.
