בדיכאון היא של חוסר כוחות, ריק וחוסר עניין, המלווים בקשיי ריכוז וזיכרון, בביקורת עצמית, בחוסר אונים ובחוסר תקווה, ולעיתים גם במחשבות אובדניות ובכוונות אובדניות.

 

הדיכאון מלווה בהפרעות ובשינויים באכילה ובשינה, למשל בירידה בתיאבון או באכילה מופרזת, בקשיי הירדמות ושימור השינה או לחילופין בשינה מופרזת. לעיתים הדיכאון מלווה גם בסימפטומים גופניים כגון כאבים בגוף, תשישות, קשיי עיכול ותפקוד פיזי כללי ירוד. האדם הסובל מדכאון עשוי לחוות עניינים גופניים לא נעימים באופן מועצם ולפתח דאגה רבה בגינם.

 

אפרט מעט על התחושות העשויות ללוות דכאון:

 

* חוסר אונים וחוסר תקווה - התחושה כי המצב העגום לא ישתפר ואין שום דבר שניתן לעשות על מנת לשפרו.
* אובדן של ענין והנאה - חוסר עניין בתחביבים, בילויים, פעילויות חברתיות או מין. אובדנה של היכולת להרגיש שמחה והנאה.
* שינויים בתאבון, במשקל ובשינה – חוסר תאבון או תאבון מוגבר, ירידה או עליה משמעותיות במשקל, נדודי שינה, יקיצה מוקדמת או שנת יתר.
* עצבנות, כעס או תוקפנות – בחלק מהמקרים קיימת תחושת נסערות, חוסר מנוחה או אף אלימות. רמת הסובלנות נמוכה, האדם קצר רוח ומפגין עצבנות כלפי    כל דבר וכל אחד.
* חוסר אנרגיה - תחושת עייפות, איטיות וריקון מבחינה פיסית. כל הגוף עשוי להרגיש כבד וגם משימות קטנות מתישות או נמשכות זמן רב יותר עד להשלמתן.
* תיעוב עצמי – רגשות עזים של חוסר ערך או אשמה. האדם מבקר את עצמו בחריפות ונגרר לתקלות וטעויות

* התנהגות פזיזה – האדם יעסוק בהתנהגות אסקפיסטית כגון שימוש בסמים, הימורים כפייתיים, נהיגה פרועה או עיסוק בספורט מסוכן
* בעיות ריכוז - קושי בהתמקדות, קושי בקבלת החלטות או בעיות זיכרון.
* כאבים בלתי מוסברים - עלייה בתלונות גופניות כגון כאבי ראש, כאבי גב, כאבי שרירים וכאבי בטן

 

החוויה הנפשית בדכאון

 

הדכאון כמו שם על העיניים משקפי שמש כהים מאד המחשיכים את העולם, והאדם המדוכא מתבונן בעולם דרכם. ההרגשה היא כי הדכאון הורס את כל מה שהתקיים לפניו: את שמחת החיים, את התפקוד, התיאבון, ההנאה, את הקשרים עם אנשים אהובים. ההתמודדות עם הדיכאון דורשת כוח עצום ולכן גוזלת כוחות ומחלישה. האדם המדוכא חש חוסר ביטחון ובדידות בחברת אנשים אחרים ומפחד משיפוטיות ומסטיגמה. לעיתים הוא מתבייש בדכאון  ומתאמץ להסתיר אותו ולהעמיד פנים שהכל רגיל. אך הדיכאון לא נעלם לשום מקום מעצמו. נוכחותו אינה של עצב ותוגה, אלא של גזילת החיים והחיות. בהדרגה הוא הולך ומשתלט, עד שלא נשאר מקום לשום דבר אחר. לעיתים האדם מנסה להשתמש ב Self Medication  (אלכוהול, סמים...), שלא באמת עוזרים לו לגרש את הדיכאון אלא רק דוחים את ההתמודדות אתו ובעצם מייצרים בעיה קשה נוספת. הדיכאון "חוטף" את החיים ומעורר שאלות לגבי ערכם והטעם שבהם. לא פעם נוצרים "עיוותי חשיבה" מכלילים המעצימים את הדכאון כדוגמת "אף פעם לא אצליח/המצב לא ישתנה" , "תמיד הדברים הם כאלה", "אף אחד לא יכול להכיל אותי" וכדומה.

 

אנשים רבים משתמשים במילה "דיכאון" כדי להסביר סוגים שונים של תחושות עצב וייאוש, אלא שדיכאון הוא הרבה מעבר לכך. יש שיתארו דיכאון כ'חיים בחור שחור', או תחושת אובדן ממשמש ובא. עם זאת, חלק מהאנשים הסובלים מדכאון אינם מרגישים עצב כלל. הם עשויים להרגיש חסרי חיים ואדישים, או שגברים בפרט עשויים אף לחוש כעס, תוקפנות וחוסר שקט. יהיו אשר יהיו התסמינים, הדיכאון שונה מעצב רגיל בכך שהוא משפיע באופן משמעותי על חיי היומיום, מפריע ליכולת לעבוד, ללמוד, לאכול, לישון וליהנות. תחושות חוסר האונים, חוסר התקווה, וחוסר הערך העצמי הן עזות וקשות.

​

המקור לדכאון

​

דיכאון יכול להיווצר בתגובה למשברים גדולים בחיים או בתגובה לשורת משברי חיים "קטנים" או "בינוניים" שהצטברו. למשל, כשההורים מתגרשים, כשאנחנו מתגרשים, כשהגוף והנפש מגיבים בדיכאון ללידה או להפלה, כשמפטרים אותנו, כשאנו יוצאים לפנסיה ומאבדים את זהותנו התעסוקתית ואת סדר היום שלנו, כשאנו מתמודדים עם מחלה פיזית קשה, כשאֵבֶל על אדם קרוב שנפטר מתמשך הרבה מעבר לתקופת הפרידה והעצב שתואמת לעיבוד בריא של האובדן, ועוד. במצבים אילו משתלטים הריקנות והייאוש. גם חשיפה לאם דיכאונית בינקות עלולה לייצר נטייה לדיכאון, מתוך חווית הריק בה נתקל התינוק במפגש עם סביבתו הקרובה, וכן חסכים רגשיים נוספים בינקות ובילדות.

​

דיכאון אצל גברים

​

דיכאון הוא מילה טעונה בתרבות של היום. גברים מדוכאים נוטים פחות מנשים להכיר בתחושות תיעוב עצמי וחוסר תקווה.
תחת זאת, הם נוטים להתלונן על עייפות, עצבנות, בעיות שינה ואובדן העניין בעבודה ובתחביבים. סימנים ותסמינים אחרים של דיכאון בקרב גברים עשויים לכלול כעס, תוקפנות, אלימות, התנהגות פזיזה ושימוש בסמים. למרות ששיעורי דיכאון בקרב נשים גבוהים פי שניים מאלו של גברים, גברים נמצאים בסיכון גבוה יותר להתאבדות, במיוחד גברים מבוגרים.

​

דיכאון אצל נשים

​

שכיחותו של הדיכאון בקרב נשים גבוהה פי שניים מאשר בקרב גברים. סיבה חלקית היא גורמים הורמונאליים, במיוחד דיכאון לאחר לידה ודיכאון גיל המעבר. באשר לסימנים ולתסמינים, נשים נוטות יותר מגברים לחוות תחושות בולטות של אשמה, שינה יתר על המידה, אכילה מופרזת ועלייה במשקל. נשים גם נוטות יותר לסבול מהפרעה רגשית עונתית.

 

דיכאון אצל קשישים

​

שינויים קשים בקרב קשישים, כגון שכול, אובדן עצמאות ובעיות בריאות, עלולים להוביל לדיכאון, במיוחד בקרב אנשים שאין להם מערכת תמיכה חזקה. יחד עם זאת, דיכאון אינו חלק נורמאלי של ההזדקנות. אנשים מבוגרים נוטים יותר להתלונן על בעיות פיסיות ולא על הסימנים והתסמינים של דיכאון רגשי, ולכן הבעיה לעיתים קרובות אינה מאובחנת. דיכאון בקרב קשישים קשור לבריאות לקויה, שיעור תמותה גבוה ועלייה בסיכון להתאבדות. לכן האבחון והטיפול חשובים ביותר.

​

הטיפול בדכאון

לא ניתן לברוח מהדיכאון ולכן מומלץ מאד לזהותו, להכיר בו, ולפנות לטיפול נפשי מקצועי. לעיתים אנשים מעדיפים להתעלם ממנו רק מתוך הבושה להודות בקיומו ולבקש עזרה. למרות שלעיתים נדמה שנוח יותר להסתיר את הקושי הרגשי, הרי שבמקרה כזה סביר להניח שיתעצם, ובטח שלא ייעלם. זו אינה בושה לפנות לעזרה. חשוב להבין שהדיכאון אינו אנחנו ואינו זהה לנו, גם אם האדם המדוכא מרגיש לעיתים כי "אני זה הדיכאון שלי והדיכאון הוא אני".

כשאדם חושש שהוא סובל מדיכאון, מומלץ להיות זהירים, לבחור בגישה מניעתית ולפנות בהקדם לאבחון ולקבלת עזרה מקצועית, לפני שהדיכאון יתפשט, יעמיק וישתלט עלינו. ההתוויה המומלצת שהוכחה כיעילה ביותר הינה שילוב של טיפול נפשי (למשל פסיכותרפיה או טיפול באמנויות) יחד עם טיפול תרופתי, במידת הצורך. בדרך כלל, השילוב הזה מצליח לייצר שינוי ולאפשר חזרה הדרגתית לתפקוד נפשי ופיזי תקין.

​

כיצד מסייע הטיפול הנפשי לאדם הסובל מדכאון? 

​

אחת החוויות הקשות ביותר בדכאון היא חוויית הבדידות, ההרגשה כי אתה לבד בעולם, איש לא מבין אותך ולאיש לא אכפת. באמצעות הקשר המיוחד שנוצר בטיפול, האדם המדוכא מרגיש כי הוא אינו לבד עם רגשותיו הקשים, כי המטפלת נמצאת עמו במקומות הקשים, מבינה אותו, מכילה אותו ואכפת לה ממנו וממה שהוא חווה ומרגיש. ככל שהקשר הטיפולי מתחזק והמטופל נתמך באמצעותו ומתחזק, הוא מפתח אמון ביכולת של קשרים בין בני אדם לחזק, לשפר את החוויה הרגשית ואף לאפשר אהבה, שמחה, בנייה ועתיד. מתפתחת אצלו היכולת ליצור קשרים מיטיבים עם אנשים מחוץ לטיפול.  מתפתחות הבנות לגבי מקורו של הדכאון וסיבותיו, והמטופל יכול לקבל את עצמו ולהבין את עצמו ואת הדכאון שלו. לעיתים, כאשר האדם הסובל מדכאון אינו רוצה לקחת תרופות, הטיפול הנפשי יכול לסייע לו לפנות לרופא ולהתחיל לקחת כדור שיעזור לו, והשילוב בין הטיפול התרופתי לזה הנפשי גורם לשינוי גדול. הטיפול מסייע לאדם הסובל לצאת מהדכאון, להרגיש טוב יותר, לתפקד, לעבוד, לעסוק בתחביבים ולקיים קשרים בין-אישיים משמעותיים. 

​

לקריאת דוגמא לטיפול באדם הסובל מדכאון לחץ כאן

​

​