​

כיצד מסייע הטיפול בדרמה-תרפיה לילדים?

​

משחקו של הילד מאפשר לו לספר למטפלת על מחשבותיו ורגשותיו, דרכי הפעולה שלו, תפיסותיו, פחדיו, חרדותיו, כמיהתו לאהבה ולקבלה. הילד מרגיש מספיק חופשי לאפשר לבובות או לדמויות שיצר לשחק עבורו את מחשבותיו, את הדרך שבה היה רוצה להתמודד עם מצבים ואיך הוא ייפגש עם מכשולים ויתגבר עליהם. הילד מזדהה עם הבובות או הדמויות שהמציא, משליך עליהן את רגשותיו ומעתיק אליהן את הקונפליקטים שלו. הבובות והדמויות מסוגלות לייצג, באופן ישיר או עקיף, צדדים מסוימים של האישיות. במקרים רבים, הילד חווה הקלה קתרטית כאשר הוא מתחיל לשחרר דחפים ורגשות לא-מודעים דרך משחק בבובות או משחק דרמטי. הדגש מושם על הילד. שפתו היא הפעולה, ומה שהוא עושה עם מגוון רחב של חומרים יכול לשדר למטפלת מסר עשיר וישיר אף יותר מזה שהיה משדר באופן מילולי. המטפלת גם מתבוננת במשחקו של הילד לצורכי הבנתו, הבהרתו והטיפול בו, וגם משחקת עמו ועושה התערבויות טיפוליות המסייעות לו לעבד תכנים רגשיים.

 

אמחיש את הדברים באמצעות דוגמא מהקליניקה:

 

אור, בן 8, הגיע לטיפול בשל מחלת סרטן שבה חלתה אמו בפעם השלישית. הפעם הראשונה שבה פרצה המחלה היתה לפני שאור נולד, והפעם השניה היתה כאשר אור היה כבן שנה וחצי. אור הופנה לטיפול באמצע השנה, על ידי בית הספר. במהלך הטיפול נודע לי כי חלה נסיגה במצבה של אמו והיא נזקקה לסדרה נוספת של טיפולים כימותרפיים. בית הספר דיווח על ירידה תפקודית וחוסר פניות ללמידה, שמקורם ככל הנראה בקשיים רגשיים. אמו סיפרה כי אור אינו מדבר בבית על מחלתה. מהסיפורים שסיפר על ציורים שצייר עולה, כי אור חש שהוא אינו מסוגל לדבר עם הוריו על הבעיות המטרידות אותו, ובפרט על מחלתה של אמו.

בטיפול, בשלב מסוים אור ביקש שנשחק בחיילים. בהתאם להוראותיו, תיפקדתי כעוזרת שלו, וביחד נלחמנו ב'רעים.' במהלך משחקנו אור מצא דרכים שונות להגן על עצמו ועליי, כגון קרן לייזר שכאשר אנו נמצאים בטווח שלה אנו מוגנים, או מחבוא קטן מתחת לשולחן. יתרה מזאת, מספר פעמים אור הציב בקפדנות רבה בובות קטנות של חיילים ושל חיות שיגנו עליו, כמעין חומת-מגן בינו לבין אויביו. אני שיקפתי דרך המשחק את הצורך של אור להגן על עצמו ועלי, את הפחד מלהרגיש לא מוגנים ואת תחושת הכח והשליטה המתלווה ליכולת להגן. 

​

בנוסף לכך, אור שיחק במשך פגישות רבות עם בובות של גיבורי-על שנלחמו ב'רעים.' בפגישה החמישית, שבה החל לשחק לראשונה בבובות, אור קרא לגיבור-העל המרכזי 'דוק' (doc, הקיצור של "דוקטור" באנגלית), והלה הגן על דמות של אשה "חפה מפשע" לדבריו, שנחטפה על ידי 'הרעים,' וניסה להצילה. בשלב מסוים אור התייחס לבובת האשה כאל ילדה, וחשבתי שיתכן שבובה זו מייצגת לא רק את אמו החולה אלא גם את אור עצמו, שנתון בסכנה, בחוויתו, עקב מחלתה של אמו.

נראה כי אור חש שמחלתה הקשה של אמו והסכנה לחייה, שחוזרת זו הפעם השלישית, מאיימת על עצם קיומו. הוא מרגיש שהוא מצוי בסכנה מתמדת ושעליו להגן על עצמו, ועליי, אולי כמייצגת עבורו את אמו ביחסי העברה. הצורך שלו בהגנה ובבטחון התבטא באופן ברור במשחקו. באמצעות הדמויות הדמיוניות ניסה להקנות לעצמו את תחושת ההגנה שלא היתה קיימת בחייו באותו שלב קשה. בתקופה זו בית הספר דיווח כי תיפקודו של אור החל להשתפר, ובמקביל הוא החל לדבר בבית על פחדיו. בפגישות הדרכה עם הוריו של אור הנחיתי אותם כיצד להתייחס ולהגיב לתכנים שהעלה.