תקיעות וחוסר סיפוק
כל אחד מאיתנו עשוי להרגיש לעיתים תקוע וחסר סיפוק – אם בקריירה, אם במצב הזוגי או המשפחתי, אם במצב החברתי ואם בהתפתחות האישית ואם באופן משולב. כאשר הרגשה זו אינה משתנה, יש טעם לפנות לטיפול, על מנת להבין את מקורה ואת האופן בו ניתן לשנותה.
כיצד מסייע הטיפול לשינוי תחושות של תקיעות וחוסר סיפוק?
בטיפול ראשית נבין יחד למה קשורה תחושת התקיעות, ועל מה היא יושבת.
לעיתים ניתן לזהות מחסומים שונים אשר עוצרים את האדם מלממש את עצמו באופן מלא או להתפתח לכיוון שהוא חפץ בו. ההבנה ממה מורכבים המחסומים היא חשובה מעין כמותה, ומהווה צעד ראשון בדרך לפריצת המחסומים.
לעיתים התקיעות וחוסר הסיפוק נובעים כתוצאה מבחירות והחלטות לא מתאימות שהתקבלו, או מקושי בקבלת החלטות ודשדוש במקום עקב כך.
בטיפול נוכל לגלות ולהבין יחד מהי הדרך הספציפית המתאימה לך, כיצד ניתן לתקן החלטה לא מתאימה שנלקחה וכיצד ניתן להגיע לבחירה נכונה ומתאימה המשקפת את אשיותך ונטיותיך. ננטרל השפעות לא רלבנטיות של הסביבה ונזהה את הקול האוטנטי שלך – את הרצון, התשוקה, הנטיה והכוחות.
אמחיש באמצעות דוגמא מהקליניקה:
ענבר היתה עורכת דין מצליחה, שותפה חדשה יחסית במשרד גדול, כאשר הגיעה אליי לטיפול בהיותה כבת 40 . היא התלוננה על תחושה מתמשכת של חוסר סיפוק, שעמום ותסכול מעבודתה, אשר השפיעו גם על חייה הזוגיים ועל אמהותה לשני ילדיה. ענבר היתה מאז ומעולם תלמידה מצטיינת, ולאור ציוניה הגבוהים וצפיית הוריה ממנה הבחירה בלימודי משפטים באוניברסיטה יוקרתית היתה מתבקשת עבורה. היא היתה מצטיינת דיקן בשני התארים שלמדה, ולרגע לא עצרה לשאול את עצמה אם זה מה שהיא רוצה לעשות כל חייה. לדבריה המשיכה "מכח האינרציה ובגלל שהייתי כל כך טובה במה שעשיתי, ההצלחה עלתה לי לראש". אולם בשלב מסוים ענבר החלה להשתעמם מהעיסוק במשפטים, והרגישה שהיא משתמשת רק ביכולתה האנליטית, ולא ביכולות אחרות וברבדים נוספים של אשיותה.
בטיפול ענבר הבינה כיצד כמעט כל גילויי החום והאהבה של הוריי כלפיה היו מושתתים על הישגיה הלימודיים. הוריה תמיד התגאו ביכולותיה הלימודיות הגבוהות ופיארו אותה באוזני חבריהם. הם פחות התייחסו ליצירתיותה בתחום האמנות הפלסטית, ולרגישותה הגבוהה, וענבר למדה להצניע חלקים אלה באשיותה ולא להיות איתם בקשר. ענבר הפנימה את התפיסה שהושרשה בה, לפיה היא ראויה לאהבה כאשר היא מצטיינת בלימודיה, ובהמשך בקריירה שלה. כסטודנטית מצטיינת וכעורכת דין צעירה ומצליחה היא היתה זקוקה להתפעלותה של הסביבה מכישוריה האנלטיים וניזונה מכך. אולם לאחר שביססה את מעמדה והפכה לשותפה במשרד גדול, ההתפעלות ממנה כבר לא הספיקה לה. היא היתה זקוקה לדברים אחרים שיזינו את נפשה.
באמצעות הבנות אלה ותוך כדי הטיפול ענבר החלה לעסוק באמנות וליצור יצירות שבהן הביעה חלקים של נפשה שלא זכו להכרה ולביטוי שנים רבות מאד. היא החלה להתחבר לעצמה, לרגשותיה, לכוחותיה, מעבר לאלה האנליטיים, לאהבה העצומה שיש בה לילדיה, לבעלה ואף להוריה.
בזכות הדרך שענבר עשתה השתנו יחסיה עם בני משפחתה והתחממו מאד. ענבר החלה ללמוד ציור וצילום, לצייר ולצלם, ובהדרגה הפחיתה את שעות עבודתה במשרד והיתה מוכנה להפחית את חלקה בשותפות. תחושות התקיעות וחוסר הסיפוק נעלמו וענבר הפכה לאשה מלאת אנרגיה, שמחת חיים ותשוקה בכל מעשיה. היא אף קיימה תערוכה של ציוריה ומכרה רבים מהם.
