הקשר הטיפולי המכיל שנוצר ביני לבין הנערה, בו היא חשה אמון, הבנה ואמפתיה, מאפשר לה להביע תכנים רגשיים קשים ולעבדם, להרגיש שהיא אינה לבד עם רגשותיה, שיש מי שמבין אותה, ובהמשך אף להתחיל לראות את הדברים מנקודות מבט נוספות ובאופן שלם יותר. הנערה חשה הקלה רגשית, מתחזקת ומחזקת את הבנתה ומודעותה לגבי עצמה ולגבי העולם. היא מעבדת תכנים רגשיים קשים ויוצאת לדרך חדשה וטובה. 

​

אמחיש את הדברים באמצעות דוגמא מהקליניקה:

אביטל (שם בדוי) הגיעה לטיפולי בהיותה בת 12.5, לאחר שאמה האהובה נפטרה בנסיבות טראגיות. מאחר וחוותה הזנחה אצל אביה, הועברה למשפחת אומנה. היא הגיעה לטיפול בשל בטחון עצמי נמוך, קושי לתת אמון, קשיים בלימודים,  מצב רוח ירוד, קושי להסתגל חברתית וביישנות.

אביטל הגיעה לפגישה הראשונה מעט מפוחדת, סגורה, עצורה וביישנית. ניכר היה שקשה לה לתת בי אמון ויכולתי להבין זאת בנקל לאור חוויותיה עד כה.

בשלב הראשון התחלנו לעבוד דרך דרמה-תרפיה. בהצגות שאביטל היתה ממציאה עלו תכנים שונים הקשורים לחוויתה במשפחת האומנה. בהמשך, ככל שהקשר בינינו העמיק, אביטל החלה לתת בי אמון ולהיפתח. היא הצליחה לדבר על קשייה, על רגשותיה הקשים מול אביה ועל אהבתה לאמה ולאחיה. היא הביעה דרך יצירות אמנות תכנים פנימיים ורגשות רבים.

ככל שהקשר הטיפולי התפתח, אביטל הבינה את עצמה טוב יותר ועשתה תהליך נפשי מרשים ומעורר התפעלות. באמצעות פסיכודרמה ניהלה שיחות בינה – הבוגרת (כבר היתה בת 17) לבינה - הילדה, בגילאים שונים, אשר חוותה חוויות קשות סביב פטירת אמה וסביב תקופת המגורים עם אביה ויחסו אליה כל השנים.

באמצעות פסיכודרמה (בתרגילים של חילוף תפקידים), אביטל הבוגרת חיזקה את אביטל הילדה, אשר שאבה כוחות ממצבה הטוב של הנערה שאליה התפתחה. אביטל הצליחה להביע את רגשותיה הקשים כלפי אביה, הן בפסיכודרמה והן במציאות, והגיע להבנה לגבי סוג הקשר שהיא רוצה עמו. בנוסף היא נפרדה, בעזרת פסיכודרמה, מאמה, והביעה בפניה הן את כעסה על נטישתה והן את אהבתה, געגועיה, והדברים שלקחה ממנה והפנימה בתוכה.

אביטל התפתחה להיות נערה חזקה, מודעת לעצמה, בעלת יכולות גבוהות, תלמידה מצטיינת ובהמשך גם חיילת מסורה ותורמת. יחד עם הכאב הטבוע בה גילתה גם חיות, כוחות ושמחת חיים.